החלטה בתיק בש"א 4714/07

1.       זוהי בקשה לעיכוב ביצועה של החלטת בית-משפט השלום בירושלים (כב' סגן הנשיא, השופט י' שמעוני) מיום 20/2/07 בת"א 5712/01 עד למתן פסק-דין בערעור שהוגש מטעם המבקשת.

2.       במסגרת הליכים לפירוק שיתוף במקרקעין הידועים כחלקה 101 בגוש 30107 בירושלים נערך מכרז, שבו זכתה הצעתה של המבקשת לרכוש את המקרקעין בתמורה לסכום של 2,225,000 דולר. בין המבקשת לבין המשיבים 19-20, כונסי הנכסים, נערך הסכם מכר, אשר אושר בהחלטתו של בית משפט קמא מיום 3/1/05.

המשיבים 1-2, מבעלי הזכויות במקרקעין, הגישו ערעור על החלטת בית-משפט קמא מיום 3/1/05, ובמסגרתו טענו, כי יש לבטל את אישורו של הסכם המכר מטעמים שונים. בית-המשפט המחוזי מצא, כי בהליך שהתקיים בבית משפט קמא נפלו פגמים, ועל כן ביטל את החלטת בית-משפט קמא מיום 3/1/05, וקבע, כי הדיון יוחזר אליו להשלמה (ע"א 6080/05).

בהחלטתו מיום 19/9/05 קבע בית-משפט קמא, כי פסק-הדין בערעור ביטל את החלטתו מיום 3/1/05, ובכלל זה את אישורו של הסכם המכירה למבקשת. המבקשת, אשר הייתה בדעה, כי פסק-הדין בערעור התייחס אך ורק ליחסים הפנימיים שבין המשיבים, הגישה בקשת רשות ערעור על החלטה זו, אשר נדחתה (בר"ע 1017/05).

ביום 20/2/07 התקיים דיון לפני בית-משפט קמא, אשר נועד להשלמת טענות הצדדים ולדיון בבקשות המבקשת לאישור מחדש של ההסכם שנחתם מולה. בסופו של הדיון קבע בית-משפט קמא, כי לאור הפער הניכר שבין המחיר המוצע על-ידי המבקשת לבין הצעות אחרות שהועלו לרכישת המקרקעין, ומאחר שהעיקרון המנחה הוא קבלת התמורה המרבית בגין מכירת המקרקעין, על כונסי הנכסים לפרסם מכרז חדש ולקבל הצעות חדשות לרכישה. בקשת המבקשת במעמד הדיון לעיכוב ביצוע החלטה זו נדחתה על-ידי בית-משפט קמא, ועל כן הוגשה הבקשה שלפניי.

3.       במסגרת ערעורה על החלטת בית-משפט קמא ובמסגרת הבקשה שלפניי, טוענת המבקשת, כי בית-משפט קמא שגה בכך שנתן עדיפות מוחלטת לעקרון של מקסום קופת הכינוס, אף שמדובר בפירוק מוסכם של שיתוף במקרקעין ללא חובות ונושים, תוך התעלמות מדיני המכרזים ומזכויותיה של המבקשת, אשר זכתה כדין במכרז שבו השתתפה, לאחר שהסכום שהציעה אושר על-ידי בית-המשפט, ואף עלה על הסכום שבו נישומו המקרקעין על-ידי המומחה מטעם בית-המשפט. לטענת המבקשת, מן הראוי להקפיא את המצב הקיים על מנת שערכאת הערעור תוכל לדון במערכת הזכויות האינטרסים כפי שהיא קיימת כיום, שכן אלמלא יעוכב ביצועה של ההחלטה, יתקיים מכרז חדש, ולפרשה עלול להצטרף שחקן נוסף בעל אינטרסים העלולים להשפיע על תוצאת הערעור. לטענת המבקשת, מאזן הנוחות פועל לטובתה, וזאת, בין היתר, בשים לב לחודשים הרבים שחלפו מאז הסתיימו ההליכים בבית משפט קמא והוגשו לו כל כתבי הטענות, ועד שניתנה החלטתו.

4.       המשיבים, זולת המשיבים 19-20 והמשיבים 3-6, לא הגישו תגובה לבקשה, והמבקשת הגישה לתיק את אישורי המסירה של הבקשה לידיהם.

המשיבים 19-20, כונסי הנכסים, הותירו את ההחלטה בבקשה לשיקול דעת בית-המשפט. המשיבים 3-6 התנגדו לבקשה. לטענתם, מאחר ששוק הנדל"ן נמצא כיום במצב טוב, יש לקדם את הליכי המכירה של החלקה, ולא להיקלע למצב של ירידת מחירים אשר יגרום נזק לבעלי הזכויות במקרקעין. לחלופין, טענו, כי יש להתנות את העיכוב בהמצאת ערבויות בנקאיות מתאימות מצד המבקשת על מנת להבטיח את שיפוי נזקיהם של בעלי הזכויות.

המבקשת השיבה, כי עמדתם של המשיבים 3-6 בדבר הדחיפות לקדם את הליכי המכירה של המקרקעין עומדת בסתירה לחוסר המעש שבו נקטו במסגרת ההליכים שהתנהלו בבית משפט קמא, המתבטא בכך שהמשיבים לא טרחו לבקש מבית משפט קמא לתת החלטה בבקשות שהוגשו לפניו.

5.       לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, אני סבור, כי אין מדובר בערעור שהנו חסר כל סיכוי על פניו, במיוחד כאשר מדובר בטענות משפטיות בעיקרן. אשר למאזן הנוחות, שוכנעתי כי מן הראוי להקפיא את המצב הקיים, על מנת למנוע תרחיש, שבו תהיה התוצאה בערעור מושפעת מקיומו של זוכה חדש במכרז. שיקולים אלו תומכים במתן עיכוב הביצוע. מן העבר השני, יש להתנות את עיכוב הביצוע בהפקדת ערבויות מתאימות להבטחת הנזקים העלולים להיגרם למשיבים בשל העובדה כי לא ניתן כעת לקדם את הליכי מכירת הנכס לפי שוויו כיום.

אשר על כן אני מורה על עיכוב ביצוע ההחלטה, בכפוף לכך שתוך 14 יום מקבלת החלטה זו תמציא המבקשת התחייבות לפצות את המשיבים על כל נזק שייגרם להם עקב עיכוב הביצוע, אם המבקשת לא תזכה בערעור או אם יפקע תוקף עיכוב הביצוע מסיבה אחרת; כמו כן תפקיד המבקשת בקופת בית-המשפט בתוך המועד האמור סך שווה ערך ל-1,000,000 דולר ארה"ב, במזומן או בערבות בנקאית אוטונומית לפקודת המשיבים.

ניתנה היום ז' באייר, תשס"ז (26 באפריל 2007) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: